שונה אבל דומה

אבי נפטר כמעט לפני חצי שנה, ואו איך הזמן רץ ....

הרבה תהיות ומחשבות מסתובבות בראשך כשאתה מאבד אבא לפתע פתאום אתה יתום מאב דבר שאיננו מוכר עבורך, הנך צריך לעכל ולהתרגל למצב החדש של ה "אין".

האבל יוצר מצב שלא היה קיים עבורך בעבר ומביא אותך למקומות תהיות וציפיות מהאחר, מניחה שאתם תוהים מהו הקשר לגישור? פער תרבותי וכל אותם "מושגים" למיניהם שאנוכי עוסקת בהם.

גם כאן צף שוב הפער התרבותי, התמיכה שהינה שונה מאדם לאדם, בין החבר או בן המשפחה הישראלי לבין השכן או החבר שהינו אמריקאי.

בעיניים שלי כישראלית אותו חבר ישראלי ניחן בנתינה אדירה במובן של חיבוק וירטואלי או פיסי, יודע לומר את המילה הנכונה בזמן הנכון ובמקום הנכון, מהצד השני ניצב האמריקאי אשר נראה במשקפיים שלי פחות תומך יותר קר מתנהג בצורה יותר שמרנית.

האם זה אומר שהוא פחות תומך? שאיננו יוצר אמפאתיה ? מבין ? תהיתי הרבה מהי התשובה הנכונה.

אין תשובה אחת! הגעתי למסקנה שאין כאן שחור או לבן כל אחד תומך בדרכו שלו מתוך המקום שהוא גדל התחנך ועל פיהם בנה/רכש ערכים מסויימים, אין זה אומר שהערך של האחר מהתרבות האחרת פחות טוב, הוא פשוט אחר!

איך אנו יכולים להכיל ולקבל את האחר שתרבותו כה שונה מאתנו ? במצבים רגילים ההכלה והקבלה יכולה לבוא ביתר קלות, במקרים קיצוניים הקבלה קשה יותר אך אפשרית.

אם כל אחד ילמד להסתכל במשקפיים של האחר ולו לכמה דקות, ההתנהגות של האחר תקבל גוון אחר!