המעבר מעבדות לחרות

חג החירות בפתח מביא עמו תהיות ושאלות בתחום עבודתי. האם באמת זוג שמתגרש מרגיש שעובר איזו טרנספורמציה "מעבדות לחרות" ? האם הליך הגירושין צריך לעבור דרך חתחתים עד למציאת חירותנו?

מה עלינו לעשות באם אנו עומדים לפני הליך גירושין על מנת לרככו ולו במעט על מנת לפסוע לא בנתיב החתחתים אלא בנתיב מרוכך ?

עד כמה הילדים נפגעים מהליך זה ? כאשר אחד מהבני הזוג (או שניהם) מרגיש שהגיע לקצה גבול היכולת להשאר במתחם הזוגיות, הילדים צריכים להיות בסדר העדיפות הראשון , שכן הילדים הם לא אלו שבחרו בזוגיות זו , ולא אלו שבחרו להיוולד לעולם הזה, זאת הייתה הבחירה שלנו. ישנם מקרים שאין מנוס וצריך להפרד. אך ללא ספק אנו צריכים לעשות ככל שביכולתנו על מנת לרככך ולו במעט את ההליך עבורנו ועבור ילדנו.לנהל שיח תרבותי, עם הרבה אורך רוח וסבלנות.

להעזר בגופים חיצוניים כגון: פסיכולוגים לילדים ולמבוגרים או מגשר.

לצערי הרב עם נסיוני הרב בתחום הגירושין, הליך זה הופך לשדה קרב ולא לשיח תרבותי כאשר גופים משפטיים מעורבים.

גירושין אינו צריך להפוך לשדה קרב וללא ספק ילדינו אינם החיילים בשדה הקרב. במקרים לא מעטים הילדים הופכים "לכלי מיקוח" לאורך ההליך שלא לצורך.

קחו נשימה עמוקה לפני שאתם יוצאים לדרך ומחליטים להתגרש. קבלו החלטה עם עצמכם, שכמה שההליך אינו קל הוא יכול להתקיים בשלום ולא במלחמה.

לאלו שמביניכם המקיימים זוגיות תעשירו אותה בתקשורת בריאה עם הרבה אורך רוח וסבלנות, ותקבלו תבשיל מהול בשלום ואהבה, ולאלו אשר מצויים בהליך הגירושין או עומדים בפתחו, תחשבו בדרך החיוב ולא בדרך השלילה שכן אותו בן זוג שעימו בניתם משפחה וגידלתם ילדים ממשיך וימשיך לגדל את הילדים שלכם על אף הליך הפרידה.

פירוק משפחה היא מילה קשה והמילה מביאה עמה תחושות לא פשוטות ואף מאתגרות , תשתדלו להסתכל על כל ההליך לא כפירוק אלא על בנייה מחודשת. מעבר מבית אחד לשני בתים. תבואו להליך מתוך מקום של הבנה, גם הבנת החומר (כי לא מעט מידע מועבר בהליך הגירושין) אך לא מתוך מקום של "ידיעה זה כוח" אלא ידיעה זאת הבנה המובילה לתקשורת בריאה.

חג פסח כשר ושמח

לשלום אהבה וחדווה :)