גירושין וילדים בגיל ההתבגרות/עצות להורה המתגרש

גירושין שלעצמם הינם קשים וזוהי חוויה אשר מצריכה ממך כוחות נפש

,רבים. בהרבה מקרים תוך כדי הליך הגישור אחד מבני הזוג או שניהם באיזה שהוא שלב נשבר בוכה צועק ,אותה צעקה הינה זעקה אשר חובקת בחובה קושי להתמודדות עם משהו שאינו מוכר

קושי זה הופך לאתגרי יותר כאשר הילדים מתבגרים והינם מבינים מה קורה מסביב

אם כך אז מה עלינו לעשות כהורים על מנת שהילדים יעברו את ההליך בצורה קלה יותר ? מה אסור ומה מותר ? מה יפגע ומה יקל? באחת התוכניות של "עקרות הבית", מה שאינני צופה בדרך כלל צפיתי בהתנהגות של האם אשר מבכה ומשתפת את תחושותיה עם ביתה המתבגרת

,לגבי אביה של הילדה

טעות ! בהוליווד הם יודעים ורוצים ליצור דרמות, המציאות אולי איננה שונה מהסרט אך אנו איננו

.חפצים בדרמות מיותרות

הנה כמה טיפים שכולי תקווה ויעזרו ולו במעט

1. לא משתפים

.איננו משתפים את ילדינו המתבגרים בתחושותינו, כעסנו, או חוויותינו כנגד אמם או אביהם

כאשר אנו חיים עם ילדים בגיל ההתבגרות, נוצרת תחושה שאותו ילד שהיה לתינוק גדל והפך לעלם צעיר ניתן .לשתפו בחיינו, אל נא לשכוח אמנם הם נראים בוגרים אך עדיין אינם מבוגרים

.למבוגר יש את היכולת לספוג להבין ולעכל מצבים מסויימים שאין ביכולתו של הנער או הנערה לעשות כן

הם אינם מוכנים לכך נפשית ופיזית ולכן בעצם היותנו משתפים אנו יוצרים אצלם מצב שהם אינם יכולים .להתמודד עמו ,על אף שינסו לעזור או לתת עצה זה מעבר ליכולתם

אין צורך לציין שבעצם האקט של שיתוף כנד אביהם או אימם אנו מעמידים אותם במצב של בחירה, מי ההורה .הטוב?! כמובן בחירה זו אינה אמורה לעמוד באותן בחירות של הנער או הנערה

2. כאוס בגירושין

.גירושין יוצרים מצב של כאוס בתוך הנפש פנימה וכמובן על הסביבה הקרובה קרי: ילדינו

,ישנם מקרים שיש צורך לשנות לילדים בתי ספר סביבה אזור מגורים

במידה ניתן למנוע זאת מה טוב , שמירת הקיים גורמת לילדים להרגיש יציבות , גיל ההתבגרות שלעצמו איננו גיל קל ונדבך הגירושין מוסיף מערבולת ריגשית נוספת אצל הנער או הנערה, שמירת היציבות מתבטאת בכך שאנו נשארים במקום מגורינו, בביתנו כי ביתנו הוא מבצרנו ,איננו מחליפים בתי ספר וכך המסגרת החברתית .של הילדים נשארת אותה מסגרת מלפני הגירושין

אותם חוגים , אותו בי"ס וכמובן שמירת קשר עם המשפחה המורחבת משני הצדדים סבא סבתא דודים בני דודים

אם תוכלו ,ואנוכי יודעת שלא תמיד ניתן, להשאיר את הקיים יתרון גדול הוא זה, שכן הצורך היחידי של הילדים יהיה ההתמודדות עם הפרידה של הוריהם ולא גורמים סביבתיים חיצוניים אחרים.

אין זה אומר שלא יכעסו ויבואו עם האשמות כלפיכם וכלפי כל העולם, אך יצירת אמפאטיה עמם תוך כדי הדגשה שאין זה באחריותם לתקן את המצב ואין זאת אשמתם בגירושין עצמם.

תקל על הסיטואציה.

,חלוקות הדעות לגבי השאלה האם לשאול ולשתף את הילד היכן היית רוצה להתגורר

ישנם פסיכולוגים שטוענים ששאלה כזאת היא

NO - WIN SITUATION

לעיינות דעתי כל מקרה לגופו ידון.

3. מה כן להגיד

:כמה דוגמאות מה כדאי ורצוי להגיד לילדים

"אנחנו עובדים על תקשורת טובה בינינו על אף שאנו מתגרשים "

"אין לנו כרגע את כל הפרטים לגבי הגירושין ברגע שיהיו אנו ניידע אתכם אין לכם מה לדאוג"

"אנו מבינים שאתם כועסים, וזה לא פשוט אבל אל דאגה אין שינוי מבחינת החברים לימודים המשפחה המורחבת ונפתור הכל במהרה באמצעות גישור או עו"ד "

"אנחנו מאוד אוהבים אתכם ותמיד ניהיה שם בשבילכם "

הרבה תמיכה הבנה ויצירת אמפטאיה .

4. משחקי כוחות

משחקי כוחות, מיניפולציות בולטות מאוד בהתנהגותו של הילד המתבגר

אל לנו להורים "ליפול" למקומות האלה

לדוגמא: הילד יכול לבוא להורה ולאמר: "אם תמשיך או תמשיכי לכעוס עלי אגיד לאבא או אמא, אני לא אגיד בתנאי שתקני לי ..... "

הנער/ה יכול להבחין בנקל בצד החזק ובצד החלש , שימוש במשחקי כוח ומניפולציות ברוב המקרים באים לידי .ביטוי על הצד החלש, שכן ידוע לילד שהצד החזק לא "יאכל" את משחקי הכוחות הללו

על מנת לנסות לנטרל מצבים אלה אנו כהורים נדרשים להיות בהסכמה מוחלטת בנוגע לחוקים ומשמעת כלפי הילדים. כגון: שעות שינה, שיעורי בית, משימות בבית, שעות חזרה מבילוי ועוד. אנוכי כמגשרת מציינת בפני ,ההורים שישנה חשיבות יתרה להסכמה של הצדדים בנוגע לילדים

שכן ההסכמה הזאת תביא למשמעת של הילדים

ותנטרל שימוש במניפולציות כלפי ההורים.

אם ההסכמה בין ההורים קשה ליישום

,דבר שקורה לא מעט בהליכי גירושין,

שכל הורה בביתו יחיל כללים וחוקים על מנת שהילד על אף שהינו כבר בן 15 או 16 יבין שכל עוד הוא חי בבית .

ההורה הוא אמור לקיים את החוקים בבית זה

ככל שתשאירו בבית את המסגרת הקיימת שהילד מכיר טרום הגירושין, בנוגע לכללים וחוקים, ככה תקלו על הילדים בהליך הגירושין

שאל את עצמך

ולסיום שאל את עצמך

1. ?האם אני אוהב את ילדיי יותר מאשר אני שונא את הגרוש שלי

מניחה שהתשובה די ברורה :)

2. ?האם ההחלטות שלי כהורה נשארו אותן החלטות בנוגע לילדים בלי שום קשר לגירושין