משפחה זהו ערך עליון - חודש הסליחות .


תקופת החגים מייצרת אצלנו רגשות שונים, שמחה, בדידות , כעס וגעגוע , בייחוד בתקופת הסליחות וכן בעשרת ימי תשובה (הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים) עבור ישראלים רבים שחיים כאן הרחק מהמשפחה המורחבת הגעגוע היום יומי מקבל בתקופת החגים משנה תוקף, אף מוביל לתחושה של מועקה , זה בולט אף יותר בקרב זוגות אשר קצר בתקשורת הוביל לקרע ביחסים, ברוב המקרים קצר בתקשורת הוא הגורם העיקרי ליחסים מעורערים אשר מובילים לפרידה ופירוק התא המשפחתי.

כאלו הם הזוג לוי, קרן וחיים (השמות בדויים) מצויים בקצר תקשורתי כבר תקופה ארוכה שהוביל את הרצון להפרד. פגשתי בם לאחר שהבעל עזב את הבית והאישה נשארה עם שני ילדיהם הקטנים ( 2 ו 4) בבית המשותף, עוד טרם החלנו לדבר הבנתי כי יש לגשר על היחסים הטעונים הקיימים ביניהם, ולנסות ולבנות גשר אשר יוביל את הצדדים לתקשורת בריאה יותר, על מנת שיוכלו לגדל את ילדיהם לבד וביחד בדרך נעימה, ולכך גישור הוא ההליך המתאים ביותר עבורם.

השיחה בינינו נפתחה במספר מילות היכרות ודקות אחר כך הפכה לשיחה קשה וטעונה, בין בני הזוג התפתח שיח כואב ומהפרטים שעלו הצטיירה התמונה הבאה: קרן עברה לארצות הברית בעקבות עבודתו של חיים (רילוקיישן) שהיה אמור להיות לשנתיים בלבד והתארך למעל 4 שנים, היא ויתרה על עבודה טובה משפחה תומכת וחברים טובים, חיים מנגד ראה במעבר כהזדמנות הן במובן הכלכלי והן במובן התרבותי - הרחבת אופקים לראות עולם להכיר ללמוד, ללא ספק הבנתי שתיאום ציפיות בין השניים כנראה לא היה מעולם.

לאחר שיחה קולחת בין הצדדים הבנתי שיש להפריד בין בני הזוג ולשוחח עם כל אחד מהם בנפרד. בשיחה עם חיים הבנתי שהוא מעריך מאוד את הצעד שקרן עשתה עבורו ולמענו אך מעולם לא אמר לה זאת ולכן הוא מבין שנוצרו כעסים, יחד עם זאת לא יפריע לו במידה והיא תלך להמשך לימודים על מנת להתפתח, ולממש את עצמה, אך הוא הרגיש שהיא מעדיפה להשאר בתוך "בועת המרירות והתלונות" עפ"י דבריו, בשיחה עם קרן הבנתי שהיא תמכה במעבר כי גם היא ראתה בו הזדמנות כלכלית תרבותית וקרש קפיצה עבור חיים במקום עבודתו, אך מעולם לא אמרה זאת לחיים ורק הרגישה שהיא בתוך האמהות ללא מימוש עצמי ופיתוח הקריירה שלה, מעבר לכך לא הרגישה שום פרגון על כך שעשתה צעד כזה גדול עבורו מצידו של חיים.

בשיחה ניכר היה שמחד מעריכים זה את זו , ומאידך הם כעוסים פגועים מרגישים מנודים, תוך כדי שיחה הבנתי כי חיים וקרן אינם יודעים דבר על תחושותיו של הצד השני, ואם כך תהיתי מה באמת קרה כאן? מדוע הגיעו למצב בו הם נתונים היום? ראוי לציין שהם פנו ליעוץ זוגי אך זה לא צלח, מסתבר.

בשיחה עם קרן נמצא הפתרון. קרן סיפרה כי אם הייתה ממשיכה לתואר שני בארצות הברית הייתה מרגישה תחושת סיפוק ויציאה מהבית , אך היא חששה לשתף את חיים בכך עקב האלמנט הכספי הנדרש עבור הלימודים. חשה מנודה, כאילו איננה נמצאת בין מקבלי ההחלטות ומכאן הדרך לפגוע בקרן מחד ולהרגיש מתוסכלת מאידך הייתה קצרה.

בתום השיחות האישיות שבתי וקיימתי שיחה עם חיים וקרן יחדיו. השיחה הייתה קשה, מלווה בדמעות, ותסכול פנימי, אך השיחה שהתנהלה תוך שאני מגשרת בין הצדדים הייתה הפעם הראשונה שנושאים מעין אלו עלו בין בני הזוג, נדמה כי התחושות הקשות נדחקו אל תוך קופסא למשך תקופה ארוכה, והפעם ניתן דרור לתחושותיהם והכעסים הרגשות והתסכול שהיה מנת חלקם במשך כמה שנים יצאו החוצה. בתום הפגישה סוכם כי קרן תלך ללמוד ותרשם לתואר שני ושניהם ללא ספק יהיו שותפים להחלטות המתקבלות. חיים הוסיף ואמר שמעריך מאוד את ההקרבה שקרן עשתה עבורו במעבר לארה"ב, קרן התרגשה מאוד . ומה בנוגע לפרידה אתם בוודאי רוצים לשאול ? לבינתיים הזוג נפרד מרעיון הפרידה והוחלט לנסות לחיות תחת אותה קורת גג תוך פרגון ותמיכה זה בזו. מתברר שאהבת משפחה ותמיכה גם בעידן שלנו עדיין קיים.

חגים זהו זמן טוב לעשיית חשבון נפש! גם אלו שמביניכם אשר נמצאים בהליך פרידה או שהינם כבר פרודים/גרושים , זיכרו אנחנו ניצבים בחודש הסליחות ופתחו של עשרת ימי תשובה המסמל עבור רבים מאתנו את הזכות לסלוח לתקן להושיט יד,

ולו על מנת לגדל את ילדיכם בהורות משותפת, הדדיות ותקשורת בריאה גם אם הנכם לא חולקים חיים יחדיו.


כפי שהרמב"ם אומר:

"אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת"


והרב יונה מוסיף ואומר:

"כי יש סיעתא דשמיא מיוחדת למי שמתחיל את הצעד הראשון בתשובה".


אולי זה הזמן להרים טלפון לדבר לשוחח לנסות לגשר על הרע ולזכור את הטוב, כי בסופו של יום משפחה זהו ערך עליון.


שנה טובה ומוצלחת עטופה בבריאות איתנה ותקשורת טובה:)













Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square