מעבר לאוקינוס - פער תרבותי
מעבר מעורכת דין ישראלית שכל חייה נשמה את התרבות הישראלית, למגשרת בניו יורק, נשואה לאמריקאי הציבו בפני קשיי שפה והבדלי תרבות מהותיים. על אף הקשיים שעלו במהלך הדרך הצלחתי לבנות כאן את מרכז חיי ואף להקים מרכז גישור בניו יורק
אולי המפתיע מכל הוא, שהקושי העיקרי שבו נתקלתי לא היה נעוץ בשפה האנגלית, שאיננה שפת אם עבורי, ואף לא בהכרות עם החוקים של מדינת ניו יורק, אלא דווקא בפער התרבותי.
פערי תרבות מהווים את אחד האתגרים הגדולים ביותר בניהול מערכת בינלאומית עסקית, והדרך לפתור אותם היא בבניית תקשורת נכונה וגישור על הבדלי תרבות.
בעוד שבעבר המרחק הגיאוגרפי בין מדינות היווה מכשול לשיתופי פעולה, עסקיים, תרבותיים וחברתיים ביניהן, היום העולם הפך לכפר גלובלי קטן, ומדינות מקיימות קשרים שונים וקשרי סחר ענפים בכלל זה על פני הגלובוס כולו. התפתחות זו מעלה ביתר שאת את הקשיים התרבותיים, ההתנהגותיים והקונספטואליים בין יחידים שעלולים להוות מכשול ביצירת קשרי הגומלין הן בין אנשים כמו גם בין מדינות, אם בשל פרשנות לא נכונה שעלולה לעיתים להיתפס כחוסר כבוד, חוסר עניין, כוונות שונות או אפילו עד כדי חוצפה מה שיכול להוביל לניתוק הקשר העסקי בין חברות.
כישראלית שנולדה התבגרה ולמדה בישראל , חוויתי ועודני חווה את הבדלי התרבות וההתנהגות, גם בחיי האישיים כמו גם בחיי המקצועיים כמגשרת בתוך המתחם האמריקאי. רק בדיעבד אני מבינה איזו דרך ארוכה הייתי צריכה לעבור בכדי לרכוש את הידע, הניסיון והכלים בכדי לפעול כמגשרת במדינה זו ולהימנע ממצבים לא נעימים שאליהם נקלעתי בעבר.
באחד הימים הראשוניים שעברתי להתגורר בניו יורק פגשתי במעלית את השכנים. הייתה זאת שעת אחר הצהריים, ובכול קומה כשאחד השכנים ירד הם ברכו אותי בברכת לילה טוב. לא אשכח שכשהצצתי בשעון וראיתי שהשעה היא רק 17:30 הופתעתי. בדיעבד הבנתי ש״הלילה טוב״ שלהם הינו האחר צהריים טובים שלנו, שכן הם מסיימים את היום וסבירות גבוהה שלא יראו אותי במהלך הערב, ועל כן בוחרים לברך אותי.
את קוד הנימוס הזה תוכלו לפגוש בסופר מרקט, בהתקלות עם אדם זר שימהר לבקש סליחה, או בשירות לקוחות של כל חברה אליה תפנו, השירות יינתן תמיד באדיבות בנימוס ובחן.
לא מעטות הפעמים שבתוך מערכת היחסים שלי ושל בעלי הגדרת המושג כבוד הוגדרה בדרך שונה, אם אנו כישראלים נוטים בתוך מערכת יחסים ארוכת שנים להיות פחות פורמאלים ולעבור לתדר חברי בלבד אצל האמריקאים התדר הפורמאלי אינו כבה.
לדוגמא: במקרה שבעלך שואל בהודעת טקסט מה עוד להביא מהסופר ואת השבת "חלב יוגורט" וכו', בזאת תסתיים ההתכתבות ביניכם, בעוד שהאמריקאי מצפה שתכתבי לו בהודעה חוזרת ״תודה רבה״. זה אומר שאת מכבדת אותו ומעריכה את הרצון שלו לשאול ולדעת אם יש צורך בעוד דבר מה.
באחד מהימים שנסעתי עם רכבי לאפר ווסט סייד ראיתי מחלון רכבי מודעת פרסום ענקית של אחת חברות ה storage ובה כתוב : ״כדאי לך לשכור חדר לאחסן את דברייך מאשר כל סו״ש לבוא ולבקר את הורייך״. לקח כמה רגעים עד שהבנתי את הכוונה, אחר כך הייתי בשוק ובסוף צחקתי. בעוד שבישראל רואים במשפחה ערך עליון ומודעה כזו בוודאי לא הייתה מתפרסמת, העם האמריקאי כך מסתבר רואה זאת כנטל.
ישראל, כמו ארה"ב הינן מדינות הגירה שמכילות קהילות של אנשים מארצות שונות, גלי עלייה ששינו את פניהן ואופיין של שתי המדינות הללו. עם כל הדמיון במובן הזה של ההתפתחויות בשתי מדינות מערביות אלה, השוני באופיים ובתרבותם של הפרטים בהן שונה כמעט בתכלית. ישראל היא לא רק ״מדינה יהודית ״, אלא היא גם מדינה ים תיכונית, במצב גיאופוליטי מסוים, ויושבים בה אנשים וקהילות מכל קצוות תבל, דבר שמשפיע על התרבות שלנו, אופיים של האנשים ואפילו על האופן שבו אנו מדברים. נסיבות הקיום בארה"ב הן שונות לחלוטין, ארה״ב מדינה יותר אינדבידואלית יש דגש יותר על היחיד מאשר על החברה, בשונה מישראל שבה הערך המשפחתי הינו ערך עליון בארה״ב ערך זה קיים אך חשיבותו נמוכה מזו שלנו, ומכאן גם האופי והתרבות של
אוכלוסייתה.
כאשר אנו מסתכלים על שתי המדינות בנקל ניתן להבחין שקיים פער תרבותי אך יחד עם
זאת מדינות אלו מקיימות קשרים עסקים ענפים
איך ניתן לגשר בין תרבויות אלו???
הנה לכם כמה טיפים:
כישראלים אנו נוטים לדבר בקול רם דבר שמתפרש אצל הצד השני כדרך דיבור בוטה כועס ואף עצבני ואילו אנו חטאנו רק בכך שאנו מלאי תשוקה על הנושא המדובר.
יש לשים דגש על אופן הדיבור.
האמריקאים נוטים לדבר בצורה מאוד פורמלית תוך הדגשה על מילות תודה, בבקשה , אני מעריך ועוד. ככל שנהיה יותר פורמליים – מנומסים בדרך הדיבור עם הצד האמריקאי כך הוא יכבד ויוקיר אותנו יותר.
דיוק להיות דייקן, להגיע בזמן לכל פגישה עסקית באשר היא, משקף לצד השני שהנך מכבד אותו ואת הפגישה ביניכם.
אשרור לאשר כל פגישה לפחות 24 שעות לפני ואף יותר.
דיבור כישראלים אנו נוטים (וללא ספק זאת הכללה), לדבר סימולטאנית, חלק מכבוד זוהי הקשבה.
הקשבה זוהי אמנות בפני עצמה ככל שנקשיב לאחר נוכל לתקשר עמו בצורה טובה ונוכל לנהל עסקים בדרך היעילה ביותר. הקשבה גם מובילה ללמידה כאשר אנו מקשיבים אנו יכולים ללמוד על האחר צורת הדיבור שלו תנועות גוף ועוד, ולפיכך איננו מפספסים פרטים חשובים החיוניים לביצוע עסקה נכונה.
צורת לבוש- קוד לבוש הינו חשוב מאוד בפגישות עסקים בייחוד שמדובר עם האמריקאים, מה אנו לובשים זה מה אנו מוכרים!!!
האמריקאים כפי שציינתי יותר פורמליים ומשתמע מכך גם בצורת לבושם, להגיע לפגישה בגינס או בטי-שירט משמע הנך מזלזל באדם ובפגישת העסקים
על מנת להצליח בעסקים בין מדינות חובה להבין ולדעת את תרבותו של הצד השני, ככל שההבנה והידע יהיו עמוקים יותר כך ההצלחה העסקית תהיה בטוחה יותר.
בשונה מההליך המשפטי הרגיל של Lose-Win Situation , הליך הגישור חותר להסתיים ב “win win “ situation . סיום כזה נותן תחושה לצדדים של קבלת החלטות משותפות מכיוון שקבלת ההחלטות עד עריכת ההסכם מגיעה בזכות הצדדים ובעזרת המגשר.
למדתי שגישור היא דרך נפלאה לבנות גשרים בין אנשים המביאים עמם תרבויות ושפות שונות שיוצרות סכסוכים שלא לצורך, המגשר כגוף שלישי ניטרלי מביא את הצדדים למצב של הדברות ותקשורת נכונה על אף כל מכשולי השפה והתרבות הנקרים בדרכם של הצדדים וכל זאת על מנת בסופו של יום להגיע להסכם משותף.
